בס"ד

המרפאה > עדשות מולטיפוקליות

עדשות מולטיפוקליות לניתוחי קטרקט

 

השתלת עדשה מולטיפוקלית (רב-מוקדית) תוך עינית במהלך ניתוח קטרקט מאפשרת למטופל להינות מחדות ראייה טובה לקרוב ולרחוק. תפקוד מושלם של הרשתית המרכזית (מקולה) חיוני לתפקוד תקין של העדשה. מטופלים עם עדשה מולטיפוקלית אשר לאורך השנים פיתחו בעיה קלה יחסית במקולה המאפשרת ראייה טובה עם עדשה מונופוקלית, עלולים לסבול מירידה משמעותית בתפקוד הראייתי.

 

כיצד פועלת עדשה מולטיפוקלית במשקפיים? 

עדשה מולטיפוקלית במשקפיים הינה עדשה עם מוקד המשתנה בהתאם לזוית המבט: במבט ישר רואים טוב לרחוק ובמבט כלפי מטה רואים חד מקרוב. 

 

מה היתרון של השתלת עדשה מולטיפוקלית תוך עינית לעומת עדשה מונופוקלית?

עדשה מולטיפוקלית מושתלת ממקדת את האור מעצמים רחוקים ומעצמים קרובים בו זמנית ומאפשרת ראייה בטווח מרחקים ללא שינוי בכיוון המבט. טווח המיקוד המוגדל מאפשר תפקוד ראייתי טוב ללא משקפיים ברוב הפעילויות היומיומיות.

 

במידה ובוצעה השתלת עדשה רגילה (מונופוקלית), חדות הראיה המיטבית מתקבלת במרחק בודד קבוע מהאובייקט. לאחר השתלת עדשה מונופוקלית, ב-100% מהמקרים תיהיה תלות במשקפיים לצורך ראייה דו-עיינית בטווח מלא.

 

האם עדשה מולטיפוקלית תוך עינית דומה לעדשה הטבעית בעין?

אצל אנשים צעירים העדשה הטבעית בעין יכולה לשנות את צורתה ובכך לשנות את מוקד הראיה מרחוק לקרוב. עם השנים, העדשה הטבעית מאבדת את גמישותה ואת היכולת לשנות מוקד. הדבר בא לידי ביטוי בצורך במשקפי קריאה זמן מה אחרי גיל 40. מרבית העדשות המולטיפוקליות התוך עיניות הן למעשה עדשות ביפוקליות אשר לא משנות את המוקד, אלה יוצרות שני מוקדים בעת ובעונה אחת על הרשתית. ישנן עדשות מולטיפוקליות שיוצרות שלושה מוקדים ועדשות גמישות אשר מתוכננות לשנות את המוקד באופן רציף בדומה לעדשה הטבעית בעין.


האם יש צורך במשקפיים אחרי השתלת עדשה מולטיפוקלית?
מחקר של ה-FDA קבע כי ל-80% מהמטופלים שעברו השתלת עדשה מולטיפוקלית לא היה צורך במשקפיים לראייה מרחוק או לקריאה. אין זה אומר שהמטופלים לא היו זקוקים כלל למשקפיים, אבל התלות במשקפיים פחתה במידה ניכרת.


האם אפשר להשתיל עדשה מולטיפוקלית בעין אחת?
כן, אבל היתרון הגדול ביותר בא לידי ביטוי אחרי השתלה בשתי העיניים.


האם עדשה מולטיפוקלית מומלצת לכל מטופל?
לצערינו לא. המלצה מתקבלת אחרי הערכה ובדיקת עיניים.

 

 

מומחים מדברים על עדשות מולטיפוקליות תוך עיניות בניתוחי קטרקט:

 

עיצוב העדשה

"איכות הראיה המופקת באמצעות עדשה תוך עינית מולטיפוקלית תלויה במשתנים רבים" אומר ד"ר קנת ג' הופר, מנתח מסנטה מוניקה בקליפורניה, אשר פיתח את נוסחת הופר Q לחישוב כוחה של העדשה התוך עינית המושתלת בניתוח קטרקט. "משתנים אלו כוללים ליקויים פנימיים הנגרמים על ידי צורת העדשה, כמו גם האינטרקציה בין גודל האישון והמאפיינים הרפרקטיביים והדיפרקטיביים של העדשה התוך עינית."

 

עיצובים דיפרקטיביים ורפרקטיביים

למרות ששכלולים רבים נעשו מאז שעדשות מולטיפוקליות תוך עיניות נעשו זמינות מבחינה מסחרית, שני העיצובים הבסיסיים הם עדשה דיפרקטיבית ועדשה רפרקטיבית. בעדשות דיפרקטיביות קיימות טבעות קונצנטריות צפופות על פני שטח צד אחד של העדשה כדי לפצל את האור נכנס לעין לקרניים רבות המצטרפת בנקודה קבועה מראש על הציר האופטי עבור מיקוד לקרוב, בעוד שהקימור הכולל של העדשה מספק מיקוד למרחק. המרווחים, מספר הטבעות וכן גובה המדרגות שלהן, משתנים בהתאם ליצרן ולדגם.

 

 

עדשה מולטיפוקלית דיפרקטיבית לניתוחי קטרקט

 עדשה דיפרקטיבית

 

 

בעדשות מולטיפוקליות תוך עיניות רפרקטיביות, קיימים מספר אזורים בעלי כוח אופטי שונה. העיצובים כוללים עדשות ביפוקליות בעלות שני חלקים עם כוח אופטי שונה, אשר דרכן נראות שתי דמויות באופן סימולטני. לחילופין, קיימות עדשות עם מספר אזורים טבעתיים של מיקוד לרחוק ולקרוב ובהן גודל האישון קובע את המיקוד המתאים למשימת הראייה הרצויה.

 

 

עדשה מולטיפוקלית רפרקטיבית לניתוחי קטרקט

  עדשה רפרקטיבית

 

 

עיצובים שונים, אתגרים שונים

גורם קריטי הוא הדרך בה האור הנכנס מופץ לכל אחת מנקודות המיקוד של העדשה התוך עינית. "בשנות התשעים, כאשר יצאו עדשות תוך עיניות מולטיפוקליות דיפרקטיביות של חברת 3M, למדנו משהו חשוב. למדנו שעשרים אחוזים מהאור הנכנס לתוך העין עם סוג זה של עדשות לא מגיע לרשתית. הוא פשוט נעלם," אומר ד"ר הופר. "ולכן אתה נשאר רק עם ארבעים אחוז מהאור הנכנס לשימוש לראייה למרחק וארבעים אחוז לשימוש לראייה לקרוב. האתגר הוא לנסות ולהגיע לעדשות שאינן מאבדות שום דבר מהאור הזה."

 

 

אברציות אופטיות

 

 

"מצד שני, מדדים אופטיים מסוימים הם ספציפיים לעדשות רפרקטיביות", כפי שטוען ד"ר דאמיאן גאטינל, פרופסור חבר וראש תחום ניתוחי רפרקציה ומקטע קדמי ב"קרן רוטשילד לאופטלמולוגיה" בפריז. ד"ר דאמיאן אומר כי "הדרך בה עדשות תוך עיניות רפרקטיביות מספקות מולטיפוקליות, מבוססת על מיקום של אזורים רפרקטיביים זה ליד זה, כאשר כל אזור הוא בעל כוח אופטי שונה על פני שטח העדשה המולטיפוקלית. לכן, עקב העיצוב שלהן, עדשות תוך עיניות רפרקטיביות תלויות בגודל מפתח האישון ומייצרות אברציות אופטיות אשר באמצעותן מוגבל טווח המיקוד". קושי אחד שנוצר  עקב עיצוב רפרקטיבי הוא שתנאי האור – ולכן גם גודל האישון – עלולים להיות בלתי מתאימים למשימת הראייה. לדוגמה, בעיצובים רבים, האזור המרכזי מיועד למרחק; וכך, אם האישון מתכווץ באור בהיר, המטופל יאבד את מיקוד הראיה לקרוב.

 

שלוש גישות לבעיות אופטיות:

במאמר זה נסקור שלושה סוגי עדשות תוך עיניות מולטיפוקליות המושתלות בניתוחי קטרקט ומאפשרות תיקון אובדן הסתגלות ראייה לקרוב הקשורה לגיל (presbyopia) ונמצאות בשימוש כיום: AT LISA בשמה הקודם Lentis Mplus, AcriLISA  ו-FineVision. "שלושתן מתאימות לניתוחי קטרקט בעלי חתך זעיר, מכיוון שהן ניתנות להשתלה דרך חתכים של 1.8 מ"מ," אומר ד"ר שירז מ. דאיה, יועץ ומנהל רפואי במרכז לראייה במזרח גרינסטד, בריטניה. "כל עיצוב מייצג פתרון שונה לדילמה המרכזית של עיצוב העדשה המולטיפוקלית: איך לחלק את האור הממוקד באופן אופטימלי לראיה לטווח רחוק, בינוני וקרוב".

 

AT LISA: פיצול של 65/35

AT LISA היא עדשה היברידית רפרקטיבית-דיפרקטיבית עם תוספת של3.75  דיופטר לכוח העדשה לראיה מקרוב. העדשה זמינה בגרסאות טוריות ולא-טוריות (עדשה טורית מתקנת אסטיגמציה/צילינדר). עדשת ה-AT LISA מכוונת את האור לנקודת מיקוד אחת לראייה למרחק ולנקודה אחרת לראייה לקרוב. העדשה דורשת מהמטופל לבצע נוירואדפטציה (הסתגלות תחושתית) לנוכחותן של שתי דמויות המומקדות על הרשתית בו זמנית.

 

העדפה לראייה למרחק

לעדשה יש טבעות קונצנטריות בעלות כוח משתנה שללא תלות בגודל האישון, מחלקת את האור הזמין ל-65% למרחק ו-35% לקרוב. הטבעות הקונצנטריות על פני השטח האחוריים של העדשה יוצרות מדרגות אשר ממלאות את הפונקציה הדיפרקטיבית. בעדשת ה-AT LISA הקצוות של המדרגות האופטיות על פני השטח שלה מעוגלות בכדי להקטין את ההשתקפויות הפנימיות הגורמות לבוהק והילות בלילה.

 

"העדשות התוך עיניות המולטיפוקליות המועדפות עלי הן דיפרקטיביות, והן מייצגות אחוז גדל והולך של כלל העדשות המולטיפוקליות," אמר ד"ר גאטינל. "לדעתי, עדשות תוך עיניות דיפרקטיביות מספקות תוצאות עקביות יותר בממוצע (לעומת עדשות רפרקטיביות). אני אוהב במיוחד עדשות תוך עיניות המספקות ראייה למרחק בתנאי תאורה בינוניים. ראייה כזו ניתן להשיג עם ה-AT LISA באמצעות פיצול אנרגית-אור קבוע."

 

שביעות רצון גבוהה אצל המטופלים, אבל עם מספר הפתעות.

"שביעות הרצון של המטופלים מה-AT LISA היא גבוהה מאד, עם ראייה מצויינת לקרוב ולרחוק – 6/4.5 במקרים רבים", אמר ד"ר דאיה, שהשתיל 500 עדשות תוך עיניות בקירוב של AT LISA , כולל את הגרסה הטורית לתיקון צילינדר. ראייה לטווח בינוני, יחד עם זאת, יכולה להיות בעייתית למטופלים מסוימים, הוא אומר. אובייקטים במרחקים בינוניים מופיעים מטושטשים בגלל שהדמות על הרשתית היא שילוב של דמויות מרחק עם דמויות קרובות שלא נמצאות במיקוד בטווח הבינוני. במחקרים קליניים, למטופלים עם גרסה לא-טורית של AT LISA הייתה חדות ראייה דו-עינית מרכזית בטווח בינוני של כ- 70 ס"מ,  עם ראייה של 6/15 עד 6/12).  במאמרם של ויסר וחב', כשליש מהנחקרים שהושתלו אצלם AT LISA טוריות, דיווחו על קושי ראייה קל עד משמעותי במרחק של עבודה מול המחשב.

 

עדיפות של הדגם הטורי לעומת הלא-טורי

ה-AT LISA הטורית ממשיכה להיות פופולרית בשוק האירופאי, אבל השימוש בגרסה הלא-טורית, שהייתה לפני כן הדומיננטית אצל כירורגים אירופאיים, ירדה באיטיות עם כניסתן לשוק של אופציות מולטיפוקליות אחרות.

 

"השתמשתי ב-AT LISA (לא-טורית) במידה רבה מאד לפני כמה שנים," אמר ד"ר אריק ל. מרטנס, מנהל רפואי ומנתח עיניים במדיפוליס באנטוורפן, בלגיה. "עם זאת, לא תמיד הייתי מרוצה מהיציבות הרפרקטיבית ומהתוצאה לאחר מכן. מכיוון שזו עדשה דקה, מיקומה הסופי בתוך הקפסולה אינו אחיד. מצב זה הוביל לפעמים להפתעות רפרקטיביות שדרשו תיקון לאחר הניתוח הראשוני." חלק ממטופליו התלוננו גם על הילות ובוהק ודיווחו כי נהיגה בלילה הייתה בעייתית.

 

ד"ר מרטנס אמר שהוא עדיין שוקל את האופציה של ה-AT LISA טורית. "זו עדשה עבה יותר ויציבה יותר בקופסולה." במחקר של 45 עיניים שעברו השתלת  AT LISA טורית, שלושה חודשים לאחר הניתוח, העדשה המושתלת הסתובבה בקפסולה בממוצע 2.3±2.0 מעלות (בממוצע 2.0 מעלות; טווח: 0-7 מעלות).

 

 

עדשה מולטיפוקלית רפרקטיבית דיפרקטיבית לניתוחי קטרקט

 AT LISA

 

 

LENTIS Mplus: עיצוב ביפוקלי

במקום להשתמש בסימטריה רוטציונית, כמו עדשות תוך עיניות מולטיפוקליות אחרות, ה-Lentis-Mplus שואבת את עיצובה מדוגמת המשקפיים הביפוקליים של בנימין פרנקלין. זו עדשה בעלת שני קטעים רפרקטיביים: אזור קעור גדול המשמש לראייה למרחק ואזור קטן עם תוספת של 3 דיופטר על פני השטח האחוריים. החלק האחורי תחתון הוא האזור היחיד של העדשה המכוון אור לנקודת מיקוד קרובה; יתרת האופטיקה פועלת כעדשה תוך עינית מונופוקלית לראייה למרחק. זו העדשת התוך עינית הראשונה הזמינה מסחרית המבוססת על עקרון ביפוקלי לא-רוטציוני זה.

 

יכולת חיזוי טובה

בנוסף להקדשת רוב שטח העדשה לראייה למרחק, העיצוב מיועד למזער שתי בעיות שכיחות של עדשות תוך עיניות מולטיפוקליות: אובדן תחושת מרחק בלילה ותופעת הקשורות לתאורה כמו בוהק והילות.

 

ד"ר מרטנס אומר כי לאחר שנטש את השימוש ב- AT LISA  רגילה, הוא הוסיף את ה-Mplus לפרקטיקה שלו. "זה נותן לי חיזוי טוב מאד של התוצאה הרפרקטיבית, ללא תופעות לוואי ניכרות ועם ראיית מרחק טובה מאד." כמו כן הוא מעדיף להשתמש בעדשת Mplus טורית עבור מטופלים עם אסטיגמציה.

 

טוב יותר לנהיגת לילה

ד"ר מרטנס אומר שרק חלק קטן ממטופלי ה- Mplus שלו מתלוננים על בעיות בנהיגת לילה: "הבוהק וההילות האופייניים לא מופיעים." בניסוי אחד שפורסם, 6.2 אחוז מהמטופלים דיווחו על ראיית הילות באופן מתון, 12.5 אחוז על בוהק קל ו- 15.6 אחוז על בעיות קלות בראיית לילה. אף לא אחד מהמטופלים דירג תופעה זו כחמורה. הוא הוסיף שמטופלים אחדים חווים ארועים של ראייה כפולה, בהם הם עלולים לראות דמות אחת ברורה ודמות רפאים שנייה ליידה. "עם העיצוב הביפוקלי אתה רואה סימולטנית לרחוק וקרוב. אם המוח לא מסוגל להדחיק אחד משני המוקדים, המטופל יחווה ראייה כפולה." החדשות הטובות הן שהראייה הכפולה הזו נוטה להיעלם תוך כמה חודשים אחרי הניתוח, כאשר ההסתגלות התחושתית (נוירואדפטציה) מתרחשת, הוא אמר. 

 

ליקויים אופטיים יכולים להתרחש

לפי ד"ר דאיה, מטופלים מדווחים לעיתים  כי אורות בהירים כמו פנסי מכונית בלילה, גורמים לקרני אור או בוהק להציף את מראה הדרך שלפניהם. הוא אומר שתופעה זו מתרחשת מכיון שהעדשה גורמת לליקוי אופטי (אברציה אופטית) מסוג קוֹמה. מסיבה זו, אומר ד"ר דאיה, "אני בוחר להשתיל את העדשה עם מיקום עליון של איזור התוספת לקרוב, כך שכל הבוהק שנחווה יפנה כלפי מעלה. זה מאפשר למטופלים לנהוג ללא כל הפרעה מפנסי המכונית המאירים את את הדרך בלילה."

 

מיקום עליון של איזור התוספת לקרוב אינו מפריע

למרות שזה יכול להיראות אינטואיטיבי שהצבת העדשה התוך עינית בדרך זו יכול לגרום לבעיות בקריאה, ד"ר הופר אמר שהוא מטיל ספק בקיום הפרעה בקריאה. יש לו נסיון משמעותי בעיצוב עדשות ביפוקליות, מאחר והמציא עדשה ביפוקלית מפוצלת עוד ב-1982 שהושתלה אצל כמה מטופלים, אך לא פותחה באופן מסחרי מעולם. הוא אומר שמיקום הסגמנט לראיה מקרוב כן קובע במשקפיים אבל לא כאשר העדשה היא בתוך העין.

 

"הסיבה שהסגמנט לראיה מקרוב נמצא בחלק התחתון של המשקפים הביפוקלים היא שהעין מסתכלת באופן טבעי כלפי מטה כאשר מסתכלים בספר. התוספת היא שם כי העין נעה בכיוון זה כדי לקרוא," הסביר ד"ר הופר. "אבל כאשר אתה מציב עדשה מפוצלת ביפוקלית בתוך העין, זה לא משנה באיזה כיוון העין מסתכלת. החלק הקורא תמיד ישלח קודם כל דמות קרובה לרשתית, בלי קשר לאן אתה מסתכל. וכך, איזור התוספת לקרוב יכול להיות ממוקם מלמעלה, מכיוון הרקה או מכיוון האף. זה לא משנה. אין "עדשה הפוכה."

 

ד"ר דאיה השתיל בסביבות 250 עדשות תוך עיניות מסוג Mplus, והוא מדווח שרוב המטופלים מאד שבעי רצון, אך כ-10% זקוקים למשקפים לקריאה, הוא אומר, והוא מסכם ש"ראייה מקרוב עם Mplus אינה תמיד מעולה. במונחים של בחירת המטופל, עדשה זו לפי נסיוני טובה יותר לרחקי רואי." נסיונו מזכיר את הממצאים בדיווח של מוניוז וחב' בסוף השנה שעברה. שישה חודשים לאחר הניתוח, רק מטופל אחד מתוך 32 היה זקוק למשקפים למטלות בטווח ביניים (70 ס"מ), אבל ארבעה היו זקוקים למשקפים לעיתים קרובות או תמיד לצורך קריאה.

 

 

עדשה ביפוקלית רפרקטיבית לניתוחי קטרקט

 LENTIS

 

 

פיינוויז'ן (FineVision): שלושה מוקדים

העדשה התוך עינית הדיפרקטיבית התלת-פוקלית FineVision עוצבה כדי לספק למטופלים חדות ראייה בטווחי הביניים על ידי שימוש בהתערבות קונסטרוקטיבית  (constructive interference) כדי שלעין תכנס אנרגיית אור שעדשות תוך עיניות דיפרקטיביות אחרות מאבדות. בנוסף לתיקון אופטי למרחק, לעדשת ה-FineVision יש כוח של 3.5 דיופטר לקרוב ו- 1.75 דיופטר לראיית ביניים. "היא עוצבה כדי להתגבר על ה'פער' שנוצר בעיצובים הביפוקליים הדיפרקטיביים למרחק ביניים ספציפי זה," אמר ד"ר גאטינל, שהיה חלק מהצוות שיצר את העיצוב האופטי של העדשה.

 

פני השטח הקדמיים של ה-FineVision משלבים שני פרופילים דיפרקטיביים (אחד לראייה למרחק ולקרוב, והשני לראייה למרחק ולטווח הביניים), החרוטים לסירוגין מהמרכז לפריפריה. באותו מרווח בו לעדשות מולטיפוקליות אחרות יש 12 או פחות מדרגות אופטיות, לעדשה זו יש יותר מ-30 מדרגות כאילו.

 

שימוש בהתערבות קונסטרוקטיבית גורמת לכניסת יותר אור לעין. המעצבים פיתחו מודלים ממוחשבים העוסקים בסוגיה איך אור דיפרקטיבי מתנהג על פני השטח של עדשה תוך עינית. לאחר מכן, המחשב יצר משוואות מתמטיות חוזרות שקבעו את צורת המדרגות הדפרקטיביות והמרווחים ביניהן על פני השטח הקדמי של עדשת ה-FineVision. העדשה מעוצבות בצורה שגורמת להתערבות קונסטרוקטיבית של האור הנשבר על ידי שני אזורים דיפרקטיביים סמוכים. ההתערבות הקונסטרוקטיבית מגדילה את כמות האור הנשלחת לכל נקודת מיקוד.

 

תוצאות: נתונים על הביצועים הקליניים של עדשה זו עדיין מעטים, אולם קבוצתו של ד"ר גאטינל פרסמה מאמר המתאר את העיצוב ואת המבדקים הבסיסים של העדשה שהיו מוצלחים. בדוח שלהם, הם מאשרים את החיזויים התיאורטיים שלהם שצפו כיצד פרופיל פני השטח היחודי של ה- FineVision יתנהג מבחינה אופטית. הבדיקות הראו כי:

 

• עם מפתח אישון של 3 מ"מ, העדשה הפיצה 42% מאנרגיית האור הנכנס לנקודת המיקוד לראייה למרחק, 15% לטווח הביניים, ו-29% לקרוב.

 

• פרופיל פני השטח הצליח להקטין את כמות האור האבוד ל-15%. בעדשות מולטיפוקליות דיפרקטיביות קודמות מספר זה עמד על 20%.

 

• העדשה נעשתה דומיננטית למרחק עם קוטר אישון של 4.5 מ"מ.

 

מספר תופעות לוואי אופטיות

מכיוון שה- FineVision הינה עדשה חדשה יחסית, לא כל המנתחים האירופאים אימצו אותה, אבל אלו שהשתמשו בה צופים שהיא יכולה להגיע במהרה לפופולריות. "אני חייב להודות שהייתי ספקן בהתחלה, כאשר השימוש בעדשה החל," אמר ד"ר מרטנס. "חשבתי, 'אה, זה סתם עוד מודל דיפרקטיבי אחד'. אבל הופתעתי מאד לראות תופעות לוואי כל כך מעטות. נהיגת לילה אינה בעיה יותר עבור מטופלים. כשאנו מודדים ליקויים רציניים, מדהים לראות שאיננו מוצאים שום ליקוי שנגרם על ידי הניתוח." כתוצאה מכך, הוא משתמש בעדשת ה- Fine-Vision עבור מטופלים רבים שלו שאין להם אסטיגמציה.

 

ד"ר דאיה, שהשתיל בערך 250 עדשות Fine-Vision, מדווח גם הוא על תוצאות מצוינות. "עד כה, כל המטופלים אינם תלויים לחלוטין במשקפים. בסביבות 1% היו זקוקים לניתוח קרנית לתיקון אסטיגמציה.  

 

 

עדשה מולטיפוקלית עם 3 מוקדים לניתוחי קטרקט

FineVision

 

 

 

שביעות רצון של מטופלים מעדשה מולטיפוקלית:

לא משנה עד כמה העדשה התוך עינית מתקדמת מבחינה טכנולוגית, המפתח לשביעות רצון של המטופל הוא הכנה מדוקדקת. "ניתוח עם עדשה תוך עינית מולטיפוקלית הוא פרוצדורה המתחילה לפני שהניתוח עצמו מתחיל," אמר ד"ר גאטינל. "כמו בכל פרוצדורה ניתוחית רפרקטיבית, איכות התקשורת עם המטופל, דיוק הביומטריה, וחישובי עשדה מתאימים חשובים באופן מיוחד." ד"ר מרטנס מסכים, "כאשר מבצעים השתלת עדשה תוך עינית מולטיפוקלית, בדיקת אבחון מקיפה לפני הניתוח היא חיונית. אתה חייב למדוד את העין בזהירות, עדיף בעזרת IOL Master, כדי להתאים אישית את התוצאה. מטופלים לא יהיו שבעי רצון כשאתה לא מדויק."

 

המומחים העלו מספר נקודות נוספות שיש לשקול בבחירת המטופל וסוג העדשה התוך עינית.

 

שאל שאלות חקר

אל תניח שאתה יודע מה המטופלים שלך חושבים במונחים של אי-תלות במשקפים אחרי השתלת עדשות מולטיפוקליות, הזהיר ד"ר גאטינל. "במקרים אחדים, המטופלים אינם ערים לאפשרות המוצעת על ידי עדשות מולטיפוקליות." כתוצאה מכך, הוא אמר, "אני מאמין שמנתחים צריכים לבחון את השאיפה לחופש ממשקפיים בראייה למרחק ולקרוב אצל כל מטופל המועמד לניתוח קטרקט רגיל."

 

ד"ר דאיה הסכים והוסיף ש"בהחלטה באיזו עדשה לבחור, בירור דרישות המטופל וסגנון חייו היא פעולה חיונית." לדוגמה, הוא אומר, "מטופל בא לראות אותי ואמר שהוא לא יכול לומר לי ממה הוא מתפרנס, אבל הוא צריך לקפוץ החוצה מכלי טיס ולראות טוב בחושך. העדשה המולטיפוקלית היחידה שהייתה יכולה לעזור לו לראות בתנאי אור עמומים הייתה ה-AT LISA. לולא למדתי את זה, סביר מאד שהייתי בוחר את עדשת ה- FineVision כי יש לה טווח תיקון יותר טוב מזה המוצע על ידי ה-AT LISA, למרות שראייה בטווח ביניים מכובדת גם היא עם ה-AT LISA."

 

הזהר מאסטיגמציה

"אסטיגמציה הוא האויב של השתלת עדשה מולטיפוקלית; הוא מקטין את האיכות של כל המוקדים," אמר ד"ר גאטינל. "חייבים לבצע טופוגרפיה קרניתית כאשר יש עדות לאסטיגמציה קרניתית משמעותית. זה יעזור לזהות נכונה את הציר הטרום-ניתוחי של הצילינדר הקרניתי; בנוסף לכך, זה מאפשר לרופא לגלות את נוכחותם של מצבים כמו קרטוקונוס תת-קליני או;pellucid marginal degeneration  מחלות הגורמת לעיוות בצורת הקרנית אשר מייצגות התוויית נגד לעדשות מולטיפוקליות תוך עיניות." כאשר יש בעין טוֹריוּת (אסטיגמציה) קרניתית רגולרית יש לשקול עדשות תוך עיניות טוֹריוֹת מולטיפוקליות.

 

גרסאות טוֹריוֹת של AT LISA ו-Lentis Mplus, כמו גם AcrySof ReSTOR IQ, זמינות באירופה, אבל עדשות טוֹריוֹת מולטיפוקליות עדיין אינן זמינות בארה"ב. "אני מצפה לעדשה המולטיפוקלית הטורית הראשונה בארה"ב," אמר ד"ר דיוויד פ. צ'אנג, פרופסור קליני לרפואת עיניים באוניברסיטת קליפורניה, סן-פרנסיסקו, המנהל פרקטיקה גם בלוס אלטוס, קליפורניה. "עדשות מולטיפוקליות דיפרקטיביות אינן סלחניות לגבי כל סוג של אסטיגמציה בגלל שכל שארית של אסטיגמציה מקטינה משמעותית את איכות הדמות. אצל מטופלים עם אסטיגמציה, זה יכול להיות מאד מאתגר להשיג איכות אופטית טובה עם עדשה תוך עינית מולטיפוקלית על ידי הסתמכות על חיתוך הקרנית בניתוח, דבר המכניס משתנים של תגובה אינדיבידואלית ורגרסיה. כשתהיה בידינו עדשה טורית דיפרקטיבית מולטיפוקלית זמינה יהיה זה צעד חשוב מאד קדימה." 

 

הערכת שכבת הדמעות

ד"ר מרטנס ממליץ לבצע הערכה טרום-ניתוחית של מצב שכבת הדמעות אצל כל מטופל. "יש חשיבות לכמות ולאיכות הדמעות. במידה ויש בעיה, המטופלים לא יהיו מרוצים אחרי ניתוח."

 

בירור סוג הקטרקט

"לפי נסיוני, מטופלים עם עכירות ניכרת של העדשה הם מועמדים יותר טובים לעדשות מולטיפוקליות מאלו עם עדשות שקופות יחסית, "אמר ד"ר גאטינל. "הפשרה האופטית הנגרמת על ידי עדשה תוך עינית מולטיפוקליות תיהיה פחות מורגשת מבחינה סובייקטיבית, מכיוון שהסרת עדשה מאוד עכורה והחלפתה בעדשה מלכותית תביא להגדלה דרמטית באיכות האור הממוקד על הרשתית, בלי קשר לכל פיצול אנרגטי הנובע ממולטיפוקליות."

 

 

עיצובים חדשים:

מספר עדשות מולטיפוקליות חדשות מנסות לשפר את טווח הראיה לקרוב אשר יורד עקב הגיל באמצעות גישות  שונות מהעיצוב המולטיפוקלי הרגיל. לדוגמה, ה- Synchrony שהינה עדשה אקומודטיבית, זמינה כבר באירופה. עיצובים חדשים אחרים נמצאים בשלבי פיתוח. כמו בכל אמצעי המחקר, יש בעניין זה אזהרה: "דברים יכולים להיראות טוב במעבדה, אבל עד שאתה מקבל נתונים קליניים מוצקים, אתה פשוט לא יודע," אמר ד"ר פאקר.

 

להלן סקירה של מספר עדשות שלא קיבלו עדיין את אישור ה-CE או ה-FDA לשיווק:

 

FluidVision

הרגליות הרכות של של עדשת ה-FluidVision, המוכנסות לקפסולת העדשה הטבעית, משמשות כשטח אחסון לנוזל סיליקון. מאמצים הסתגלותיים של העין לראיה מקרוב מאלצים את הנוזל לנוע לתוך תאי הנוזל המרכזיים, כשהם משנים את צורת האופטיקה הקדמית ומסיטים את המיקוד של העין. מחקרים מוקדמים מרמזים שהעדשה יכולה לספק לפחות 5 דיופטר של הסתגלות לראיה מקרוב.

 

 

עדשה מולטיפוקלית אקומודטיבית

FluidVision

 

 

 

Dynacurve

עדשה תוך עינית המבוססת על עקרון דומה ל- FluidVision בכך שהיא משתמשת בנוזל כדי לשנות את צורת העדשה. אבל בניגוד לעדשת ה-FluidVision, עדשת ה-Dynacurve מושתלת קדמית לקפסולת העדשה (בסולקוס) ולא בתוכה. הנרתיק הקפסולרי משמש כרכיב של דיאפרגמה דינמית, המעבירה כוחות כאשר שרירי גוף העטרה מתכווצים ומתרפים. ה-Dynacurve מורכבת מתא קטן ממולא בג'ל סיליקון, אלמנט דמוי בוכנה, וממברנה גמישה. כאשר הוא מופעל על ידי הדיאפרגמה הקפסולרית, הבוכנה לוחצת על התא והג'ל משנה את צורת הממברנה. בתיאוריה, ה-Dynacurve יכולה לספק עד 10 דיופטר של הסתגלות. במחקר ניסויי של 10 מטופלים עם AMD וקטרקט, השתילו את עדשת ה-Dynacurve בעין עם חדות הראייה הפחות טובה. במעקב של 12 חודשים אחרי הניתוח, החוקרים מצאו שחדות הראיה לקרוב המתוקנת והלא מתוקנת השתפרה בעיניים המטופלות.

 

aKromalens

ה-aKromalens SeeLens AC של חברת חניתה (קיבוץ חניתה, ישראל) היא לא עדשה מולטיפוקלית רגילה ואינה בעלת עיצוב אקומודטיבי (מסתגל). להיפך, עדשה ספרית אכרומטית דיפרקטיבית זו, המושתלת דרך חתך של 1.8 מ"מ, עוצבה כדי לשפר את קונטרסט הדמות ולהגדיל את עומק השדה על ידי סילוק אברציות אור כרומטיות וספריות. היצרן טוען שהעומק הגדול יותר של השדה מספק למטופלים טווח פסאודו-הסתגלותי רחב לפעולות פונקציונליות.

 

בסדרת המקרים הראשונה שהעריכה את ה-aKromalens, נותחו 26 מטופלים עם השתלה של עדשה זו ב-2 העיניים. התוצאות אחרי שלושה חודשים מראות שמטופלים חוו שיפור של ראייה לקרוב בטווח של 1.5-2.0 דיופטר. העדשה לא גרמה לליקויים הקשורים לתאורה, ומטופלים לא דיווחו על הילות או בוהק. החוקרים הסיקו ש"השימוש בתיקון ליקוי כרומטי מגדיל את עומק השדה בעדשות תוך עיניות מונופוקליות מבלי לגרום לתופעות של אור או הקטנת הרגישות לקונטרסט" והעדשה תוכל כפי הנראה להיות חלופה סבירה לתיקון פרסביופיה.

 

Synchrony

ד"ר מארק פאקר אומר כי "אם אתה שואל אותי איזו עדשה מולטיפוקלית תוך עינית הייתי רוצה לראות בידיי, הייתי אומר את ה- Synchrony של (Visiogen/AMO). הניסויים הקליניים עליה לקחו לנו שנים." ד"ר פאקר היה חוקר ראשי של הניסויים הקליניים של עדשת ה-Synchrony בארה"ב, והוא פרופסור חבר קליני לרפואת עיניים באוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע בפורטלנד, המנהל פרקטיקה ביוג'יני. למרות שבוחנים מומחים ציפו שה- Synchrony תהפוך לזמינה ברבע הראשון של שנה זאת, ה-FDA לא אישר אותה. מה קורה עכשיו? בעיקרו של דבר, היצרן יצטרך להביא עוד נתונים קליניים, אמר ד"ר צ'אנג, שהיה המפקח הרפואי של הניסויים הקליניים בארה"ב של עדשת ה-Synchrony. אחרי דיונים עם ה-FDA, החברה החליטה להרחיב את המחקר האמריקאי כדי להעריך באופן ספציפי את העיצוב החדש יותר של ה-Synchrony.

 

 

 

עדשה מולטיפוקלית אקומודטיבית לניתוחי קטרקט

Synchrony

 

 

 

על פי ד"ר צ'אנג, המודל החדש שפותח בחברה בזמן שהעיצוב הראשוני חיכה לאישור ה-FDA, צפוי לספק עומק שדה גדול יותר. "מסיבה זו, AMO רוצה להשיג בסופו של דבר אישור לעיצוב החדש יותר." ה- Synchrony היתה בשימוש באירופה החל מ-2006. יש לה חלק אופטי קדמי נייד בעל כח דיופטרי חיובי המחובר על ידי רגליות קפיציות לחלק אופטי אחורי נייח בעל כח דיופטרי שלילי. העיצוב מאפשר תנועה של החלק הקדמי של העדשה בתגובה לשינויים במתח קפסולת העדשה והגוף הציליארי. "השתלה דו-צדדית של ה-Synchrony מספקת את התוצאות הטובות ביותר", אמר ד"ר צ'אנג. "אתה יכול להעריך כמה הסתגלות אתה מקבל אחרי השתלת ה-Synchrony בעין אחת; אם אתה לא מקבל מספיק, אתה יכול לעשות קצת mini-monovision לעין השנייה, מבלי להקריב חלק גדול מהבינוקולריות (היכולת להתמקד על אובייקט עם שתי העיניים וליצור דמות אחת)."

 

במחקר פרוספקטיבי של 100 מטופלים שנבחרו באקראי להשתלה דו-עינית של עדשת Synchrony או השתלה דו-עינית של עדשת AcrySof ReSTOR, הראייה לקרוב ולרחוק היתה זהה עם שתי העדשות. מכל מקום, עדשת ה- Synchrony מספקת ראייה טובה יותר לטווח ביניים, ומטופלים דיווחו על פחות בעיות עם הילות ובוהק. ד"ר צ'אנג אומר שעדשת ה- Synchrony מתאימה למטופלים המחפשים חופש גדול יותר ממשקפיים ועוזרת להימנע מקשיים הקשורים עם עדשות תוך עיניות מולטיפוקליות, במיוחד הילות, הפחתה ברגישות לקונטרסט וירידה בטווח הראייה למרחק בינוני.

 

 

לקביעת תור לבדיקה,

השאירו פרטיכם וניצור עמכם קשר בהקדם האפשרי.

במקרים דחופים יש להתקשר ישירות למרפאה.